יחיד

adjective יָחִיד · yakhíd · יְחִידָה · יְחִידִים · יְחִידוֹת

1. alone, one, only וַיֹּאמֶר קַח־נָא אֶת־בִּנְךָ אֶת־יְחִידְךָ אֲשֶׁר־אָהַבְתָּ אֶת־יִצְחָק וְלֶךְ־לְךָ אֶל־אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ׃

noun יָחִיד · yakhíd · יְחִידִי · יְחִידֵנוּ · הַיָּחִיד

1. individual
2. private individual, private owner הַזּוֹרֵק מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לִרְשׁוּת הַיָּחִיד חַיָּב. מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הַיָּחִיד וּרְשׁוּת הָרַבִּים בָּאֶמְצַע רַבְּי עֲקִיבָה מְחַיֵּב וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין׃
3. singular singular
4. masculine, singular masculine singular

Similar: לְשׁוֹן יָחִיד · Opposite: רַבִּים